Close

הקדמה:

 

מבין המפרקים השונים בגוף האדם הכתף הוא המפרק עם טווח התנועה הגדול ביותר.

כדי לאפשר טווח תנועה גדול קיים מגע מינימאלי בין העצמות.

מכאן שהיציבות של המפרק אינה מתבססת על המבנה הגרמי ויש צורך ברצועות ושרירים (שרירי השרוול המסובב) לשמירת יציבותו.

 

 

 

 

הקומפלקס של מפרק הכתף בנוי מהמפרק הגלנו-הומרלי (GHJ) הממוקם בין ראש עצם הזרוע והגלנואיד שהוא חלק מעצם השכמה-הסקפולה.

 

 

מעל ה- GHJ נמצא החלל הסוב אקרומיאלי בתוכו פועלים גידי ה"שרוול המסובב". בתוך החלל הסוב אקרומיאלי ישנה רקמה שומנית (בורסה) שתפקידה לאפשר החלקה חופשית של השרירים מתחת לעצם האקרומיון.

 

 

בין עצם האקרומיון ועצם הבריח ישנו מפרק קטן נוסף המפרק האקרומיו-קלויקולרי ה ACJ.

 

עצמות הכתף:

 

שלוש עצמות מרכיבות את המכלול של המפרק:

 

  • ראש עצם הזרוע- Proximal Humerus or Head of Humerus , זהו החלק של עצם הזרוע בחלקה העליון שחוברת לכתף.
  • עצם השכמה או הסקפולה - Scapula.
  • עצם הבריח הקלויקולה- Clavicle.

 

שתי הראשונות הן העיקריות וכל אחת מהן מחולקת למספר חלקים .

 

 

ראש עצם הזרוע מורכבת מ:

 

  • משטח סחוס, הנקרא המשטח המפרקי.
  • שתי גבשושיות: Tuberosities הגדולה ה- Greater Tuberosity והקטנה ה- Lesser tuberosity.
  • עצם הזרוע החלק הארוך.

בחלק התחתון של עצם הזרוע מפרק המרפק.

עצם השכמה:

מורכבת ממספר שלוחות גרמיות.

 

  • הקורקואיד Coracoid הינה שלוחה גרמית קצרה היוצאת מהחלק הקדמי של עצם השכמה. לשלוחה מחוברים שרירים של הזרוע. חשיבות הקורקואיד עולה בעיקר בניתוחי כתף.

 

  • גוף השכמה המהווה את עיקר השטח אולם חשיבותו קטנה מבחינת פעולת הכתף והוא משמש בעיקר לאחיזה של שרירים.

 

  • הגלנואיד Glenoid זהו משטח אליפטי המהווה את המשטח המפרקי הממוקם מול ראש עצם הזרוע. המשטח מכוסה בסחוס מפרקי ומוקף ברקמה פיברוטית, הלברום- Labrum (ראה בהמשך)

 

  • האקרמיון Acromion. הקצה של שלוחה גרמית בצורת "מקל הוקי" שיוצאת מתוך חלקה האחורי של עצם השכמה. זוהי הבליטה הגרמית אותה אנו ממששים כאשר מניחים את היד על הכתף. האקרומיון הוא נקודת אחיזה לשריר הדלתואיד (ראה בהמשך) ויוצר מפרק עם עצם הבריח ה ACJ.

 

בעיות שקשורות ישירות לעצמות נובעות משברים ומפגיעות בסחוס המפרקי, בדומה לשחיקת סחוס שמופיעה במפרקים אחרים בגוף.

 

שרירי הכתף

 

שרירי הכתף מחולקים לשתי שכבות עיקריות:

החיצונית והפנימית.

תפקיד השרירים להניע את הכתף ולשמור על יציבות המפרק.

 

השכבה החיצונית מורכבת משריר הדלתואיד Deltoid Muscle.

 

מקורו של השריר בעצם השכם ועצם הבריח והוא מתחבר לצידה החיצוני של עצם הזרוע. ניתן בקלות למשש את השריר כאשר מניחים את היד בצד הכתף. שריר הדלתואיד הוא המנוע העיקרי שמפעיל את הכתף. פגיעה של השריר הנגרמת לרוב כתוצאה מפגיעה עצבית, גורמת לנכות קשה ולרוב לא ניתנת לתיקון. לשמחתנו פגיעות אלו הן נדירות וברוב המקרים מדובר בפגיעה חולפת. למרות היותו ה"מנוע העיקרי", הדלתואיד  אינו מסוגל לבצע את פעולת הרמת היד ללא עזרת שרירי השכבה הפנימית.

 

השכבה הפנימית מורכבת משרירי השרוול המסובב ה Rotator cuff Muscles.

 

תפקיד שרירים אילו לשמור את ראש עצם הזרוע מול הגלנואיד במהלך כל תנועת הכתף.

השרירים גם מסייעים בפועל בבצוע תנועת הרמת הכתף ובתנועות הסיבוב של הכתף.

מקור השרירים בעצם השכמה ולקראת חיבורם לעצם הזרוע השריר הופך להיות גיד והחלק הגידי מחובר לעצם הזרוע.

רוב הפגיעות לשרירים קורות בחלק המתחבר לעצם הזרוע דהיינו בגידים של השרוול המסובב.

 

פגיעות של גידי השרוול המסובב שכיחות במספר מצבים:

הסתיידויות בגידים, קרעים בגידים וחוסר תפקוד עקב פגיעות עצביות.

פגיעה של גידי השרוול המסובב מובילה לכאבים, קושי והגבלה בתפקוד הכתף.

 

שרירי השרוול המסובב אינם ניתנים למישוש ישיר באזור הכתף.

 

מדובר ב 4 שרירים

  • סופרה-ספינטוס Supraspinatus בחלק העליון
  • אינפרה-ספינטוס Infraspinatus בחלק האחורי עליון
  • טרס מינור- Teres Minor בחלק האחורי תחתון
  • סוב-סקפולריס Subscapularis בחלק הקדמי

מוצא השרירים בגוף עצם השכמה. הגידים מתחברים לראש עצם הזרוע באזור הגבשושית הגדולה Greater tuberosity(שלושת הראשונים) והגבשושית הקטנה  Leser tuberosity (האחרון – סוב סקפולריס).

גיד נוסף הנמצא בכתף אך חסר תפקיד משמעותי הוא גיד הראש הארוך של השריר הדו ראשי

(Long head of biceps tendon LBT). הגיד נכנס לתוך הכתף מכוון הזרוע ומתחבר לחלק העליון של הגלנואיד והלברום.

למרות  שאינו תורם תפקודית לכתף ישנם מספר מצבים בהם הגיד נפגע וגורם לכאבים בין אם עקב דלקת או קרע של הגיד עצמו (ראה LBT Tendenitis)  או בעקבות קרע באזור החיבור לגלנואיד (ראה SLAP)

הקופסית ורצועות

 

רצועה הינה רקמה המזכירה במראה גיד אלא שהיא מחברת בין שתי עצמות בניגוד לגיד שהוא ההמשך של השריר ומגשר בין השריר לעצם.

הקופסית או Joint Capsule. היא רקמה העוטפת את המפרק בין עצם הגלנואיד וראש עצם ההומרוס ותורמת ליציבותו המפרק. בחיבור לעצם הגלנואיד, קיים עיבוי של הרקמה סביב לגלנואיד, הרקמה נראית כאבוב המונח על צלחת . אותה רקמה מעובה נקראת  הלברום. מבנה הלברום מזכיר במעט את המניסקוס בברך.

בתוך הקופסית יש מספר אזורים מעובים המתפקדים כרצועות שתפקידם לחזק את מבנה הקופסית. גם הרצועות הללו בדומה ללברום חשובות בשמירה על יציבות הכתף.

רצועה חשובה נוספת מקשרת בין האקרומיון והקורקאיד ונקראת הרצועה הקורקו-אקרומיאלית

 (Coraco-Acromial Ligament CA Lig). לרצועה הזו אין תפקיד ביציבות המפרק.

 

הלברום:

 

הלברום מגדיל את שטח הפנים של הגלנואיד ומעמיק אותו, ומהווה מרכיב קריטי בשמירה על יציבות הכתף.

 

הלברום והקופסית מעורבים בשתי סוגי פגיעות:

 

  • הגבלה בתנועות כאשר הקופסית נוקשית (ראה כתף קפואה)

 

  • מצב של חוסר יציבות לרוב בשילוב עם קרע של הלברום והקופסית (ראה חוסר יציבות של הכתף).