פריקות חוזרות, חוסר יציבות בכתף
מהו מצב של פריקות חוזרות או חוסר יציבות?
לרוב מופיע באנשים צעירים מתחת לגיל 40. הפריקה הראשונה היא לרוב תוצאה של חבלה או נפילה. ככל שיש יותר אירועים של פריקה, האירוע הגורם הוא קל יותר עד כדי פריקה בשינה או תנועה פשוטה.
חוסר היציבות מתבטא בפריקות חוזרות כמובן אבל גם בקושי בתפקוד עם היד בעיקר בתנוחה של יד מורמת ומושטת לאחור, בדומה לתנועת זריקה או חבטה בטניס. הקושי בתפקוד נובע מהרגשת חרדה.
חרדה בכתף היא ההרגשה שהכתף עומדת לצאת ממקומה בתנועה מסוימת. המטופל נמנע מהתנוחה או התנועה הבעייתית. למעשה הסובל מהבעיה נמנע מפעילויות שונות כמו פעילות ספורט או עבודה פיזית מחשש לאירועים של פריקה.
|
ממה נובע חוסר היציבות? במהלך האירוע של הפריקה הראשונית נוצר קרע של הרצועות המייצבות את הכתף. פגיע זו מכונה Bankart lesion (פגיעה מסוג בנקרט). מדובר בקרע של מבנה שנקרא לברום. הקרע הזה אינו! מחלים באופן עצמי. בשל הקרע יש פגיעה של מנגנון היציבות של הכתף וכל אירוע יכול לגרום לפריקה. במצבים של פריקות חוזרת עשויה להיווצר שחיקה של העצם ובעיקר הגלנואיד הקדמי. |
 |
מצב זה ניתן לאבחון ע"י בצוע בדיקת CT של הכתף. ממצא גרמי נוסף שקיים בזמן פריקת כתף הוא פגיעת מעיכה של החלק האחורי של ראש ההומרוס. מצב זה נובע מלחץ של הראש של עצם הזרוע (ההומרוס) כנגד הגלנואיד. הממצא מכונה "שבר ע"ש Hill Saches למעשה לא מדובר ממש בשבר ואין צורך בטיפול כשבר.
כיצד מאבחנים מצב של חוסר יציבות?
ראשית יש תיאור של המטופל המתלונן על אירועים חוזרים של יציאת המפרק מהמקום.
כאשר לא מדובר באירועים ברורים של פריקה האבחנה היא בעיקר קלינית ע"פ ממצאים אופיניים בבדיקה הגופנית, הכוללים תנועתיות יתר וסימני חרדה.
בכדי לאבחן את הפגיעות שתוארו בכתף יש צורך בבצוע CT או MRI בליווי הזרקת חמר ניגוד לכתף (CT ארטרוגרם או MRI ארטרוגרם). במקרים של פריקות חוזרות וחוסר יציבות ברור ניתן להסתפק ב-CT רגיל לצורך הערכה טרום ניתוחית, ההדמיה במקרים אלו היא לצורך תכנון טרום ניתוחי ונועדה להעריך את מידת הנזק הגרמי בכתף כדי לעזור בבחירת הטיפול המועדף.
מהו הטיפול במצב של חוסר יציבות?
כאשר מדובר באירוע יחיד של פריקה או פריקה חוזרת לאחר מספר שנים ניתן לנסות לטפל בעזרת פיזיותרפיה. צריך להבין שהטיפול לא מאחה את הקרע אבל עשוי לאפשר חזרה לפעילות רגילה.
מצב של פריקות חוזרות, וסימני חוזר יציבות בכתף, דורש טיפול ניתוחי לייצוב הכתף.
אני נוהג לבצע אחת משתי פעולות ניתוחיות לייצוב הכתף:
ניתוח ארטרוסקופי לתיקון של הקרע בקופסית (Arthroscopic Bankart Repair)
ניתוח ארטרוסקופי לייצוב על ידי העברת עצם הקורקואיד ניתוח ע"ש לטארזה (Latarjet ) . הניתוח יכול להתבצע גם בצורה של ניתוח פתוח אולם העדפתי לבצעו בצורה ארטרוסקופית.
בהתייחס ספציפית לניתוח מסוג לטרזה, ניתוח ארטרוסקופי מאפשר לי ראיה טובה יותר מיקום נכון יותר של העצם וזיהוי מבנים בסכנה כמו עצבים. בנוסף אני יכול לזהות ולטפל בבעיות אחרות בכתף באותו הניתוח. הפגיעה לרקמות בסביבה נמוכה משמעותית והסיכונים לזיהום נמוך משמעותית. מסיבות אלו השיקום לאחר הניתוח קל יותר ובטוח יותר למטופל. יש לי ניסיון של למעלה מ100 ניתוחים בשיטה זו עם אחוזי הצלחה גבוהים מאוד ושיעור סיבוכים נמוך מאוד.
הבחירה בסוג הניתוח תלויה במידת הנזק בכתף משך הסימפטומים ורמת הפעילות של המטופל כמו גם בנתונים נוספים כמו מידת הגמישות גיל וניתוחים קודמים
לקריאה משלימה אודות הניתוחים השונים לחץ על הלינק המתאים
מה המהלך לאחר הניתוח?
לאחר ניתוח יש צורך בתקופת שיקום של מספר חודשים 4-6 עד לחזרה לפעילות מלאה. השיקום כולל פיזיותרפיה הן במסגרת מכון והן במסגרת עצמית בבית. ההנחיות המדויקות הן על פי פרוטוקול שנקבע בידי הרופא המנתח.
האם לאחר הניתוח המצב חוזר לקדמותו?
מטרת הניתוח לאפשר חזרה לפעילות מלאה ומבלי שהכתף תפרוק בשנית. כדי להבטיח תוצאה אופטימלית חשוב לבצע הערכה טרום ניתוחית מלאה ולבחור את סוג הניתוח המתאים ביותר.