שברים בכתף עצם הזרוע
מהו המצג האופייני?
מדובר במצב לאחר חבלה, כאבים עזים וקושי ניכר בהנעת הכתף. לרוב תוך שעות יופיע שטף דם שעשוי להתפשט לזרוע בית חזה וגב.
השברים אופייניים לגיל המבוגר וקשורים באוסטאופרוזיס, אולם מופיעים גם בגיל הצעיר בעקבות חבלה משמעותית לכתף. שבר יכול להיות מלווה בפריקה של הכתף.
|
מהם סוגי השברים? מקובל לחלק את השברים לפי מספר החלקים ומידת התזוזה של השבר. החלקים של עצם הזרוע בכתף הם:
|
  |
|
מה שחשוב זה מידת התזוזה בשבר. השבר הפשוט ביותר הוא שבר ללא תזוזה אם מעט חלקים כאשר יש תזוזה של החלקים השבר הופך להיות מורכב יותר. כמובן שככל שיש יותר חלקים והתזוזה יותר משמעותית אזי השבר מורכב יותר. המצב הקשה ביותר הוא כאשר יש הפרדה מוחלטת של החלקים עם פריקה של הראש. (ראה תמונות) |
 |
כיצד מאבחנים שברים בעצם הזרוע המקורבת?
האבחנה הראשונית היא בצילום רנטגן פשוט.
במקרים בהם יש ספק לגבי מורכבות השבר והתזוזה כמו גם לצורך תכנון ניתוחי משתמשים בבדיקת CT של הכתף.
מהו הטיפול בשברים בעצם הזרוע המקורבת?
הטיפול מתחלק לפי מורכבות השבר, גיל, רמת תפקוד שלפני השבר ומצב הבריאות הכללי:
שברים פשוטים: לרוב לא דורשים התערבות ניתוחית. היד מקובעת במתלה כ 3 שבועות ומבצעים הפעלה מוקדמת במסגרת פיזיותרפיה. יוצאים מן המכלל הם שברים שבהם קיימת תזוזה ניכרת של החלקים ובמקרים כאלה למרות שמדובר בשבר פשוט יש צורך לבצע תיקון ניתוחי.
במקרה של שברים מורכבים אם מדובר באנשים פעילים עד גיל 65 לערך (תלוי במטופל) במקרים אלו נעדיף קבוע ניתוחי של השבר. לרוב יבוצע עם פלטה וברגים אך ישנם טכניקות נוספות כמו מסמר למשל.
בשברים שאינם ברי תיקון בעיקר בגיל מבוגר, למשל במצב של ניתוק ופריקה מלאה של הראש נעדיף לבצע החלפה חלקית של המפרק.
ככל שהגיל מבוגר יותר ובמקרים שקיים בנוסף לשבר גם קרע בגידים בכתף נעדיף החלפה מלאה של המפרק עם משתל מסוג כתף הפוכה (ראה ערך נפרד).
במקרים של אנשים במצב בריאותי ירוד ועם רמת תפקוד ירודה (עוד קודם לשבר), נעדיף לא לבצע התערבות בידיעה שתפקוד הכתף יהיה מאוד מוגבל.
מהו הטיפול והתהליך השיקום לאחר הניתוח?
לאחר ניתוח יש צורך בתקופת שיקום של מספר חודשים 4-6 עד לחזרה לפעילות טובה.
האם לאחר הניתוח המצב חוזר לקדמותו?
בכל המקרים של שברים ובעיקר שברים מורכבים לרוב גם לאחר טיפול הכתף אינה חוזרת לתפקוד מלא ונותרת הגבלה בתנועות.
מטרת הטיפול לאפשר את התפקוד הטוב ביותר ברמת הכאב הנמוכה ביותר במגבלות השבר.
בתקופת השיקום שיתוף הפעולה של המטופל והתמדה בפיזיותרפיה, קריטיים להצלחת הטיפול.