ד"ר אבי שזר
מומחה בכיר לכירורגיית כתף

מצב שבו לאחר פריקה ראשונה, לרוב בעקבות חבלה או נפילה, נוצר קרע בלברום וברצועות המייצבות (Bankart). הקרע אינו מחלים מעצמו, וכל פריקה נוספת דורשת פחות כוח, עד כדי פריקה בשינה או בתנועה פשוטה. המטופל מרגיש "חרדה" בתנועות מסוימות ונמנע מפעילות ספורט או עבודה פיזית.

לפי סיפור של פריקות חוזרות או תחושת חוסר יציבות, בדיקה גופנית עם תנועתיות יתר וסימני חרדה, ובדיקות הדמיה – CT או MRI ולעיתים CT/MRI ארתרוגרם עם הזרקת חומר ניגוד לצורך הערכת הפגיעה בלברום ובעצם.

במצב של פריקות חוזרות וחוסר יציבות ממושך הטיפול המומלץ הוא ניתוח לייצוב הכתף: תיקון ארתרוסקופי של הלברום הקדמי (Arthroscopic Bankart Repair) או ניתוח לטרזה (Latarjet) שבו מעבירים את עצם הקורקואיד ומקבעים אותה לעצם הגלנואיד ליצירת יציבות גרמית ורצועתית טובה יותר.

קרע בשרוול המסובב הוא תלישה של גיד השרוול המסובב ממקום החיבור לעצם הזרוע. הוא יכול להופיע בעקבות שחיקה כרונית או חבלה. התסמינים האופייניים: כאב בהרמת היד ובתנועות סיבוב, כאב בשינה, קושי בתפקוד היומיומי ולעיתים חולשה בכתף.

לא. בקרעים חלקיים או קטנים, כאשר טווח התנועה סביר ואיכות החיים טובה, ניתן לנסות טיפול שמרני הכולל פיזיותרפיה וחיזוק השרירים. בקרעים גדולים, קרעים טראומטיים עם פגיעה תפקודית משמעותית, או במצב של החמרה למרות טיפול שמרני – מומלץ לשקול תיקון ניתוחי ארתרוסקופי של הגיד.

קרע בגיד אינו מחלים מעצמו. ברוב המקרים הקרע נוטה להתרחב, התפקוד נפגע, הכאבים עלולים להחמיר, ואיכות הגיד והשריר יורדת. ככל שממתינים יותר, סיכויי ההצלחה של תיקון ניתוחי יורדים, והתוצאה התפקודית הסופית צפויה להיות פחות טובה.

הסתיידויות הן משקעים דמויי גיר המצטברים בתוך גידי השרוול המסובב. אין קשר לאוסטאופורוזיס, לרמות סידן בדם או להסתיידויות באזורים אחרים בגוף, וגם אין קשר ישיר לקרעים בגידים. לעיתים רואים הסתיידויות קטנות וחסרות משמעות בצילומי רנטגן או אולטרה־סאונד.

ההסתיידות נמצאת בתוך הגיד וגורמת לעיבוי הגיד וללחץ מוגבר בסביבה, כך שבתנועות מסוימות (בעיקר הרמת היד) נוצרת תחושת "צביטה". בנוסף, הגוף מנסה לספוג את ההסתיידות וכתגובה נוצר תהליך דלקתי מקומי שגורם לכאבים עזים, לעיתים עד כדי קושי משמעותי בהנעת הכתף ושינה.

ברוב המקרים ההסתיידויות נספגות עם הזמן גם ללא טיפול, אך התהליך יכול להימשך שנים. הטיפול נועד להקל על הכאב: תרופות נוגדות דלקת (NSAIDs), חימום מקומי ולעיתים הזרקה סוב-אקרומיאלית של סטרואידים. במקרים של הסתיידות גדולה וכואבת לאורך זמן ניתן לבצע ניתוח ארתרוסקופי ולשאוב את ההסתיידות מתוך הגיד.

כתף קפואה (Frozen Shoulder / Adhesive Capsulitis) היא מחלה של קופסית המפרק בכתף. הקופסית הופכת מרקמה דקה וגמישה לרקמה מעובה ונוקשה. קיימים שלושה שלבים: שלב קפיאה (כאב והגבלה הולכת וגוברת), שלב קפוא (הגבלה קשה בתנועות וכאב בעיקר בקצה הטווח) ושלב הפשרה (שיפור הדרגתי וחזרה כמעט מלאה לטווח תנועה).

האבחנה מבוססת על סיפור קליני של כאב והגבלה בתנועות בכל הכיוונים, גם אקטיבית וגם פסיבית. בבדיקה הגופנית קיימת הגבלה דומה גם כשהרופא מניע את הכתף. בנוסף יש לוודא שאין בעיה אחרת בכתף (למשל שבר או שחיקת סחוס) בעזרת צילום רנטגן. לרוב אין צורך בבדיקות הדמיה נוספות.

ברוב המקרים לא. המחלה חולפת מעצמה ברוב המטופלים. הטיפול בשלב הקפוא נועד בעיקר להקלה על הכאב (חימום ותרופות), ואין הוכחה שפיזיותרפיה או הזרקות מקצרות את משך המחלה. פיזיותרפיה מומלצת בעיקר בשלב ההפשרה, כאשר יש כבר מגמת שיפור. ניתוח לשחרור הקופסית נשקל רק במיעוט קטן של מקרים עקשניים.

שחיקת סחוס (אוסטיאוארתריטיס של הכתף) היא תהליך ניווני שבו הסחוס המפרקי נשחק, מאבד את יכולתו לאפשר תנועה חלקה, והעצמות מתחככות זו בזו. התוצאה: כאב בתנועה, לעיתים חריקות, ובהמשך גם הגבלה בטווח התנועה. התהליך בדרך כלל מופיע בגיל המבוגר ומתפתח בהדרגה לאורך שנים.

האבחנה מתחילה מהתלונות – כאב בכתף ובזרוע, החמרה בתנועה ואפשרות להופעת חריקות. צילום רנטגן פשוט לרוב מספיק כדי להראות ירידת מרווח מפרקי ושינויים גרמיים. לצורך תכנון ניתוחי והערכת מצב העצם והגידים משתמשים לעיתים ב-CT להערכת העצם וב-MRI להערכת גידי השרוול המסובב.

כאשר קיימים כאבים מתמשכים, הגבלה משמעותית בתפקוד והטיפול השמרני (תרופות, הזרקות חומצה היאלורונית או סטרואידים) אינו מספק. במצב כזה ניתן לשקול החלפת מפרק – חלקית (החלפת ראש עצם הזרוע בלבד) או מלאה, בהתאם למידת הפגיעה בסחוס, בעצם ובגידים.

לרוב מדובר בחבלה או נפילה, עם כאבים עזים וקושי ניכר בהנעת הכתף. בתוך שעות מופיע שטף דם שיכול להתפשט לזרוע, לבית החזה ולגב. השברים שכיחים יותר בגיל המבוגר, לעיתים על רקע אוסטאופורוזיס, אך יכולים להופיע גם בצעירים לאחר טראומה משמעותית.

ההחלטה תלויה במספר גורמים: מורכבות השבר ומידת התזוזה של החלקים, גיל המטופל, רמת תפקודו לפני השבר ומצבו הבריאותי הכללי. שברים פשוטים ללא תזוזה משמעותית מטופלים לרוב ללא ניתוח, עם קיבוע זמני במתלה והפעלה מוקדמת. בשברים מורכבים או עם תזוזה ניכרת נשקל קיבוע ניתוחי או החלפת מפרק.

בדרך כלל היד מקובעת במתלה כ־3–4 שבועות ואז מתחילים פיזיותרפיה. תפקוד יום יומי סביר מושג סביב 3 חודשים, ותפקוד טוב יחסית סביב 6 חודשים. השיפור יכול להימשך גם מעבר לשנה, אך ברוב המקרים נותרת מידה מסוימת של הגבלה בתנועות.

פגיעת SLAP היא קרע בלברום העליון באזור חיבור הגיד הארוך של שריר הדו־ראשי (בייספס) לגלנואיד. היא שכיחה באנשים צעירים העוסקים בספורט עם היד מעל גובה הראש (כדורעף, כדור־יד, חדר כושר, אומנויות לחימה) ולעיתים בעקבות נפילה עם מתיחה של היד כלפי מעלה ולאחור.

ניתן לנסות תחילה טיפול שמרני – הימנעות מפעילות מכאיבה ותרגילי חיזוק. כאשר הכאב ממשיך להגביל פעילות, במיוחד ספורטיבית, ניתן לבצע ניתוח ארתרוסקופי לתיקון הלברום או לקיבוע מחדש של גיד הבייספס, בהתאם לממצאים.

הקרע מתבטא בכאב חד בזרוע, חולשה בכיפוף המרפק ולעיתים הופעת "גוש" אופייני בזרוע (סימן פופאי). ברוב המקרים אין צורך בתיקון ניתוחי, משום שהתפקוד הכולל של היד נשמר. ניתוח נשקל בעיקר מסיבה אסתטית או במצבים תפקודיים מיוחדים, ורצוי לבצעו סמוך לפציעה.

ארתרוסקופיה היא ניתוח זעיר-פולשני המבוצע בתוך הכתף דרך חתכים קטנים של כ־0.5–1 ס"מ. מכניסים סיב אופטי ומצלמה, רואים את פנים המפרק על מסך, ומבצעים דרכו פעולות ניתוחיות שונות (תיקון גידים, הסרת הסתיידויות, טיפול בלברום ועוד).

הנזק לרקמות קטן יותר, הסיכון לזיהום ודימום נמוך, ניתן לראות ולטפל בכל חלקי הכתף, ההחלמה קלה יותר והתוצאה האסתטית טובה יותר. לרוב אין קושי לבצע ניתוח חוזר במידת הצורך, כי כמעט ואין צלקות נרחבות ברקמות.

בתום הניתוח הכתף מקובעת במתלה לפי הצורך, ויש תקופת שיקום הכוללת פיזיותרפיה ותרגילים עצמיים. משך ההחלמה תלוי בסוג הפעולה שבוצעה (למשל תיקון גיד לעומת הסרת הסתיידות), אך לרוב מדובר בתהליך של מספר חודשים עד חזרה לתפקוד מלא.

במצב של שחיקת סחוס מתקדמת עם כאב מתמשך והגבלה בתפקוד, כאשר טיפול שמרני אינו מועיל. בהחלפה חלקית מחליפים את ראש עצם הזרוע בלבד; בהחלפה מלאה מחליפים גם את משטח הגלנואיד במשטח פלסטי. הבחירה תלויה במידת השחיקה ובעיוות העצם.

בהחלפת כתף הפוכה משנים את האנטומיה: הכדור נמצא בצד הגלנואיד והמכתש בצד עצם הזרוע. ניתוח זה מיועד בעיקר למטופלים עם קרע מסיבי בשרוול המסובב שאינו ניתן לתיקון, למטופלים עם שחיקה קשה בגיל מבוגר, או לשברים מורכבים בכתף בגילאים מתקדמים.

לאחר הניתוח היד מקובעת במתלה מספר שבועות, ולאחר מכן מתחילים פיזיותרפיה. תפקוד יום יומי סביר מושג בדרך כלל סביב 3 חודשים, ותפקוד טוב יותר סביב 6 חודשים. השיפור נמשך גם מעבר לכך, אך צפויה להישאר מידה מסוימת של הגבלה בתנועות, במיוחד בתנועות קיצון.